מחוללי כיסויים ומחוללי מקוריים נראים כמו אותו סוג של כלי. הם לא. הבחירה ביניהם במקרה — בלחיצה על הלשונית שנמצאת לפניך כשהרעיון מגיע — היא הדרך שבה אנשים מסיימים עם פלט שלא מתאים למקרה השימוש שבאמת היה להם.
במה מחולל כיסוי טוב
כיסוי לוקח שיר שכבר קיים ומגיש אותו מחדש עם קול, סט כלים או ז'אנר שונים. היתרון הוא שהמבנה פתור: הבתים יושבים איפה שהם יושבים, הפזמון מגיע כשהוא מגיע, הדינמיקה עולה ויורדת לפי לוח זמנים שהמאזין כבר יכול להרגיש.
זה הכלי שאתה פונה אליו כאשר:
- אתה רוצה דמו של איך קול שונה היה מטפל בשיר ש אתה כבר אוהב.
- אתה רוצה לשמוע גרסת גיטרה בספרדית של שיר ש קיים רק כפופ חדר בשפה האנגלית.
- אתה רוצה stem ידידותי לקריוקי של רצועה שהאינסטרומנטל המקורי שלה לא זמין באף מקום.
במה הוא לא טוב: ביצירת משהו שלא היה קיים קודם. הכיסוי, מעצם הגדרתו, הוא במורד הזרם של שיר של מישהו אחר, והתקרה הזו אמיתית.
במה מחולל מקורי טוב
מקורי מתחיל מהנחיה ומחולל את המבנה כמו גם את פני השטח. היתרון הוא שהתוצאה היא באמת חדשה — אין שיחה על זכויות לנהל, אין רישיון כיסוי לסדר, אין סיכון שהאמן המקורי ישמע את השיר שלו חוזר אליו בצורה שהוא לא הסכים לה.
זה הכלי שאתה פונה אליו כאשר:
- אתה צריך רצועה לפרויקט — וידאו, משחק, חנות — ו אתה לא יכול להרשות לעצמך את המנגנון המשפטי של רישיון אמיתי.
- אתה מתאמן בכתיבת שירים ואתה צריך הרבה שירים שלמים מולך כדי ללמוד איך צורה עובדת.
- יש לך תחושה שאתה רוצה לשמוע מחוצנת, ואתה עדיין לא יודע לאיזה ז'אנר או מבנה התחושה הזו שייכת.
במה הוא לא טוב: בהשגת הקול של דרייק על ההוק שלך. ה מחולל המקורי לא יודע מי זה דרייק, לא יעמיד פנים שכן, ויסרב אם יתבקש. הסירוב הזה הוא תכונה.
כלל פשוט
שאל את השאלה: "אם זה היה יוצא בדיוק כמו שכתבתי את ההנחיה, הייתי רוצה לפרסם את זה תחת השם שלי?" אם כן, חולל מקור. אם לא — אם באמת רצית שהתוצאה תישמע כמו שיר ספציפי קיים — רצית כיסוי, וכדאי שתבחר באותה לשונית במקום.